התמיכה - "Appoggio":
מהי וכיצד היא מתבטאת בעבודה הגופנית
מי מבינינו הזמרבעבודה המקצועית של תחום פיתוח הקול והשירה, נתקלים על בסיס קבוע במושג "תמיכה". כולם מדברים בשבחה, מזכירים את חשיבותה וממליצים להשתמש בה. אולם באופן מפתיע, כאשר באים לשאול הלכה למעשה, ממה מורכבת אותה תמיכה, ומהן הפעולות הבונות אותה – התשובות לרוב מאוד לא ברורות, צולעות ומגומגמות. מהי אם כן אותה תמיכה, וכיצד ניתן לתאר באופן מסודר ומובנה את הפעולות שמהן היא מורכבת ?
ראשית נדבר על המושג עצמו. המילה תמיכה הינה תרגום לעברית של המילה האיטלקית Appoggio, שפרושה תמיכה, הישענות, או היסמכות על. שם הפעולה הוא Appoggiare : לתמוך, להישען על. מכאן שמבחינה הגדרתית, תפקיד התמיכה הגופנית הוא לספק לנו משענת בזמן השירה, או פעולות עליהן אנו אמורים לסמוך את השירה שלנו. באופן כללי וראשוני ניתן להגדיר, כי התמיכה הינה הקשר המוצלח והנכון בין המערך השרירי של חלק הגוף התחתון, לבין הפקת הצליל בזמן שירה. על צורת הקשר הזה, השרירים המשתתפים, ודרך התמיכה, נרחיב בהמשך.
ראשית נזכיר בכלליות את עניין הנשימה הנכונה ופעולת הסרעפת :
הסרעפת היא שריר אופקי ושטוח המונח מתחת לריאות. חשוב לזכור, כי תנועת הסרעפת מפעילה שרשרת של פעולות המתרחשות בריאות, בחלל הגרון ובפה. למעשה, ללא הסרעפת והשרירים הסובבים שתומכים בפעולתה, אין האויר יכול להיכנס לריאות או לצאת מהן. כפועל יוצא, ללא סילוק האויר מהריאות וללא נשיפת האויר החוצה, לא יוכלו גם מיתרי הקול לרטוט. כאשר אנו שואפים אויר, הריאות מתרחבות קדימה, אחורה ולמטה, בכדי להגיע לנפחן המלא. כיוון שהסרעפת ממוקמת בדיוק מתחת לריאות, היא נדחפת למטה בכל פעם שאנו שואפים אויר, תוך הוצאת שרירי הבטן החוצה.
למרות חשיבותה של פעולת הסרעפת, חשוב לדעת, כי תנועותיה אינן רצוניות, והן תמיד פועל יוצא של הפעולות היזומות שאנו מבצעים בשרירי הבטן שלנו. לא ניתן למעשה לשלוט בפעולת הסרעפת, לא ניתן לחוש בתזוזתה או לראות את תזוזתה. לעומת זאת, פעולתם של שרירי הבטן והגב נראת ומורגשת, והם השרירים שבהם עלינו ללמוד לשלוט באמת. השליטה בהם היא זו שתעניק לנו את היכולת לתמוך ולתכנן את השירה שלנו.
ראוי לציין בהתבסס על העקרונות המצויינים מעלה, קיימות שיטות שונות של תמיכה גופנית, המערבות את חלק הגוף התחתון : הבטן והגב.
שיטת התמיכה הרצויה והבריאה ביותר היא השיטה הבאה :
- לפני תחילת השירה אנו שואפים אויר, תוך דחיפת שרירי הבטן החוצה.
- עם תחילת השירה ונשיפת האויר, אנו דוחפים פנימה את שרירי הבטן.
- דחיפת שרירי הבטן פנימה גורמת לעליית הסרעפת מעלה.
- עליית הסרעפת גורמת ללחיצת הריאות וריקונן, והגברת זרם האויר היוצא מהן.
- הגברת זרם האויר גורמת לחיזוק הצליל ולהגדלתו.
מכאן – ששינויים יזומים בקצב ובמהירות הכנסת הבטן פנימה, יובילו לשינויים בכמות ובנפח האויר שיוצא מהריאות בזמן שירה, ויאפשרו לנו לתכנן כרצוננו את גודל הצליל, את חוזקו, ואת משכו.
כשאנחנו מתחילים לשיר משפט מוזיקלי, חשוב מאוד להיות מרוכזים, ולתמוך היטב את ההברות הראשונות של המשפט. שירה מפוזרת וללא תמיכה בתחילת הפראזה, תגרום להמשך שירה לא נכונה וחלשה לאורך הבית כולו, וקרוב לודאי שתשפיע על איכות השירה של הקטע כולו. מה שמתחיל חלשלוש ותלוש, ישאר כנראה חלשלוש ותלוש, וההפך. שימו לב – חשוב להיות ברורים, תמוכים ותקיפים בתחילת משפטים !
לדוגמא, אם ברצוננו לתמוך צליל ארוך מאוד או משפט מונוטוני ולאורך זמן, נכניס את שרירי הבטן באופן איטי ומדוד, בכדי לחסוך באויר ולשמר את אחידות הצליל. בהתאמה, אם ברצוננו לתמוך מרווח גדול וקשה בבת אחת, נכניס את שרירי הבטן באופן מהיר ותקיף פנימה, בכדי לספק זרם אויר חזק בנפח גדול, וכדומה.
חשוב להבין כי בזמן הכנסת הבטן היזומה, על שרירי הבטן להיות נעולים ונוקשים. הכנסת הבטן וסחיטתה פנימה בזמן נעילת השרירים, גורמת לחיזוק הפעולה ולחידוד כיוון התנועה של השרירים, וכן עוזרת בשמירת האויר בתוך הריאות.
לסיכום חשוב לציין כי היתרון העקרוני והפיזיולוגי של השיטה הזאת, הוא בכך, שהיא מסתדרת בקו אחד עם הנשימה הטבעית הראשונית של האדם. שכן כיוון הנשימה המתואר בשיטה זאת הוא כיוון הנשימה הטבעי, כמו לדוגמא בזמן שינה, שבה אכן שרירי הבטן נדחפים החוצה בזמן שאיפת האויר, וכן למשל בנשימת תינוקות, הנושמים גם הם בצורה זהה. כלומר, שיטת התמיכה הזאת, ממשיכה את נטייתו הטבעית של הגוף, ומחזקת אותה.
שיטות תמיכה אחרות :
קיימות שיטות אחרות לפיהן יש דווקא להוציא בחוזקה את שרירי הבטן החוצה בזמן השירה, כלומר ההפך הגמור מהשיטה אותה הזכרתי כרצויה. היתרון הגלום בשיטה זאת, הוא הרחקת מוקד הפעילות השרירית אל המקום הנמוך ביותר, ובידודו מאיזור החזה. כלומר, בשיטה זאת, אין כל סכנה של גרימת לחץ מסויים בחזה בזמן שירה, דבר שיש להיזהר ממנו בשיטה הראשונה שבה מכניסים את הבטן פנימה. הישארותה של הסרעפת למטה בזמן השירה, מעניקה כביכול בסיס נמוך, שאינו משפיע לרעה על חלק הגוף העליון. עם זאת, יש סכנה לא מעטה בדחיפת שרירי הבטן החוצה בחוזקה על בסיס קבוע, והיו גם מקרים של קריעת חלק משרירי הבטן, ואף הזדקקות לניתוחים מתקנים של הצבת רשת באיזורים אלה.
בכל מקרה, ניתן למצוא לעתים זמרים, בעיקר גברים בעלי קולות בריטון ובאס, המשתמשים בדרך זאת, ויש גם כאלה שנוהגים להשתמש בחגורת בטן עבה בזמן השירה, אשר תפקידה לייצר התנגדות לשרירי הבטן, ולהגביר את דחיפתם החוצה, ע"י יצירת ה"קונטרה".
כמו כן, שיטות אחרות מקנות משמעות רבה לשימוש בשרירי הגב התחתון וצדדיו. השימוש בגב התחתון הוא דבר חיובי, ומוסיף גם הוא לביסוס השליטה בחלק הגוף התחתון, והרפיית הלחץ מאיזור החזה. אין בשימוש בגב התחתון כל התנגשות עם הכנסת הבטן, ולרוב משלבים בין שתי הפעולות.
קיימות גם שיטות אחרות, מחוץ לעולם השירה הקלאסית, הנהוגות לעתים בתחומי המיוזיקלז (מחזות הזמר) ובעולם התיאטרון האמריקאי, כדוגמת שיטת ה Belting . שיטה זאת דוגלת בהפעלת לחץ מסיבי על איזור הגרון, החזה ומיתרי הקול עצמם, על מנת כביכול לחשל אותם, ולהרחיב את הסיבולת שלהם במשך הזמן.
שיטות מעין אלה כמובן מסוכנות ולא מומלצות בכלל, ויש בהן סיכון אמיתי לגרימת נזק ממשי למערכת הקול ולגוף בכלל.
יתרונות התמיכה הנכונה :
לסיכום נשאל, מהם היתרונות המעשיים אשר מעניקה שיטת התמיכה הסרעפתית לזמר ? ובכן, בזמן תמיכה נכונה, זוכה הזמר ביתרונות הבאים :
- נפח אויר גדול יותר לצורך השירה
- יציבות גדולה יותר של הצליל
- ביצוע קל יותר של מרווחים
- גמישות רבה בזמן ביצוע
- היכולת לדייק בזמן השירה, ברפרטואר קשה הדורש זאת.
- היכולת לשיר באינטנסיביות לאורך זמן ללא מאמץ גרוני או התעייפות.
בכל מקרה חשוב מאוד לזכור ולדעת, שלא משנה מה שיטת התמיכה שלך, עליך לשאוף תציד לרפיון ומנוחה של איזור החזה והגרון, אשר עוטף את מיתרי הקול העדינים מאוד, שהם כלי יקר מפז עבור כל זמר.
הימנע ככל האפשר מכל לחץ מיותר היוצא מגבולות איזור התמיכה, ודאג תמיד ללכת בעקבות הצליל הנוח והנכון, ולאו דווקא זה הנשמע כגדול וחזק באוזניך.